לניס יש היסטוריה עשירה וארוכת שנים. היוונים ייסדו אותה באמצע המאה ה- 4 לפני הספירה, ורק לפני 159 שנים עברה ניס לצרפת בהסכם עליו אחראי נפוליאון ה-3.

בסוף המאה ה – 18, גילו האנגלים את ניס. בני המעמד הגבוה החלו לפקוד את ניס כל חורף על מנת להסתתר מהקור הבריטי הקשה, ולהתחמם בשמש החורפית של הריביירה. כדי לפסוע בנוחות החליטו לבנות על החולות טיילת, שנושאת עד היום את שמם לכבוד היוזמה המבורכת. כיום אורך הטיילת הוא 7 קילומטר, והיא תמיד שוקקת חיים.

זהו הקרנבל הכי גדול בצרפת והשלישי בגודלו בעולם אחרי ברזיל וונציה. כל שנה במשך שבועיים בחודש פברואר הופכת כיכר מסנה למרכז צעדת הקרנבל. מדובר בקרנבל הראשון בעולם ויש עליו עדויות משנת 1294. כיום לקרנבל מגיעים אמנים מכל קצוות העולם ויוצרים פסלים המשתתפים התערוכה. כל פעם סביב נושא אחר.

במקביל לקרנבל הנערך בעיקר בערב, במהלך היום יש קרבות פרחים (כמו שהיו בימי הביניים), בהן עוברות משאיות מקושטות עם נערות הזורקות פרחים על באי הקרנבל. במיוחד את פרחי המימוזה הצהובים הצומחים בכל האזור בעונה זאת. 

​

חופי ניס נמנים עם החופים היפים בעולם. לי כישראלית משהו הפריע מיד -אין חול בחופים, אלא חלוקי נחל יפים! זה נחמד לחזור הביתה בלי קילו חול בתיקים, אבל מאוד לא נוח לפסוע על החוף או להיכנס למים. למקומיים אין בעיה עם זה, אבל אם האבנים מכאיבות לכם, בחנות דקטלון יש נעלים מיוחדות איתן ניתן להיכנס למים בקלות.

בעיר העתיקה ניתן לראות את הבניין בו התגורר אנרי מאטיס עד יום מותו. מאטיס הוא אחד מיני רבים שהגיעו לריביירה בגלל האור המיוחד שבה. אומנים נוספים שהגיעו לצייר בניס: מארק שאגל, פיקסו, רנואר, ז'אן קוקטו ועוד. שלושת המוזיאונים העיקריים בניס הם שאגל, מאטיס וממק לאומנות מודרנית -  MAMAC

בגלל הגבול עם איטליה, ניס מושפעת המון מהמטבח האיטלקי. ניתן למצוא פה מסעדות פיצה ופסטה ברמה של הפיצות בנאפולי ורומא.  

חוץ מזה פה הומצא סלט ניסואז והוא ממש טרי וטעים. 

ניתן למצוא מסעדות פירות ים ודגים שהוצאו מהים באותו הבוקר, ויש גם את הסוקה המקומית העשויה מקמח חומוס.

כל זה כמובן בליווי ינות מהאיזור. 

יש את ניס המודרנית, התוססת, ויצירתיות.

ויש את ניס העתיקה, והצבעונית.

אני פה כדי להראות לכם את כל הגוונים שלה.